מי המציא את האופניים

המצאת האופניים היא למעשה תהליך אבולוציוני הנמשך עד ימינו אלה

איך ניתן לדעת מי המציא את האופניים או לפחות החל בתהליך שהוביל לאופניים שאנו מכירים היום

מי המציא את האופניים יכול לשאול ילד שמקבל את האופניים הראשונים שלו ולעיתים שואלים את השאלה מי המציא את האופניים ההורים שרצים אחרי ילדיהם ומלמדים אותם לרכב.

כיום אנו חיים בתקופה שבה מחליפים אופניים כמעט כמו גרביים ורק מעטים משוגעים לדבר בוחרים להישאר עם אותם האופניים לשנים ארוכות

משוגעים לדבר אלו אפילו מחדשים את האופניים בסדנאות צביעה המתמחות בתהליכי צביעה אלקטרוסטטית באבקה על מנת לשמור על שלדת האופניים כחדשה.

לקריאה נוספת:

• מתי כדאית צביעת ג'נטים בצבע ספריי ומתי כדאי צביעה תעשייתית
• צביעת חלקי רכב – כבסיס שדרוג קאסטום לרכב
• מי המציא את האופניים החשמליים ושלבים משמעותיים שבדרך

מי התחיל ומי המציא את האופניים הראשונים

לא ניתן לייחס את המצאת האופניים לאדם בודד, שכן המצאת האופניים הייתה תוצאה של שינויים והתפתחות הדרגתית במשך כמה מאות שנים.

עם זאת, אחת ההתפתחויות המוקדמות והמשפיעות ביותר בהיסטוריה של האופניים הייתה יצירת ה"Laufmaschine" או בתרגום "מכונת הריצה", נהוג להתייחס להמצאה זאת לעתים קרובות כהמצאה שמבשרת את האופניים המודרניים.

אז מי המציא את האופניים הראשונים המכונים "מכונת ריצה"?

המצאה זו מיוחסת ורשומה בהיסטוריה של האופניים על שמו של קרל דרייס, שהיה ברון גרמני, אשר בנה ואף רשם פטנט על הגרסה שלו ל"סוס הדנדי" ב-1817, כך הוא כינה את המצאתו.

"מכונת הריצה" של דרייס הייתה מכשיר פשוט דו-גלגלי, ללא דוושות, פדלים.

הרוכבים הניעו את עצמם קדימה על ידי דחיפת רגליהם אל הקרקע, בדומה לאופן שבו כיום ילדים קטנים דוחפים עצמם על בימבות או אופני פעוטות ללא דוושות.

ההמצאה של דרייס נבעה בעיקר כתוצאה מהצורך בפתרון אמצעי תחבורה יעיל יותר בעקבות התפרצות געשית באינדונזיה בשנת 1815.

התפרצות געשית שגרמה ל"שנה ללא קיץ" באירופה ב-1816, בשנה זאת היה קיץ גשום ורטוב.

תופעת מזג האוויר החורפי בקיץ הובילה לכשלים ביבול המזון לבעלי החיים והסוסים ולמחסור בסוסים, מה שהופך את שיטות התחבורה המסורתיות עש אז לפחות אמינות.

שלבים נוספים בהמצאת האופניים

במהלך השנים, עיצוב האופניים המשיך להתפתח. הפיתוח הגדול הבא הגיע באמצע המאה ה-19 עם הוספת דוושות וארכובה לגלגל הקדמי, שהובילו ליצירת אופני וולוסיפד "Velocipede" ה-"boneshaker" בעלי הגלגל הקדמי הגדול וגלגל אחורי קטן. אחרי עיצוב זה באו האופניים בעלי הגלגלים הגבוהים בשנות השבעים של המאה ה-19.

האופניים המודרניים, עם גלגל אחורי מונע בשרשרת וגלגלים בגודל דומה מקדימה ומאחורה, החלו להתעצב בסוף המאה ה-19.

בשנת 1885, המצאתו של ג'ון קמפ סטארלי שהמציא את "אופני הבטיחות של רובר" ("Rover Safety Bicycle") סימנה צעד משמעותי קדימה

התפתחות זאת בהמצאת האופניים הייתה קפיצת מדרגה שכן הם כללו הנעת שרשרת ועיצוב שדמה לאופניים המודרניים שאנו מכירים כיום.

עיצוב זה הפך את הרכיבה לבטוחה יותר ונגישה יותר למגוון רחב יותר של אנשים.

לכן התשובה למי המציא את האופניים חייבת להתחלק למספר דמויות

בעוד אשר אנו מייחסים לקרל דרייס לעתים קרובות ההמצאה הראשונית של "מכונה" המבשרת את אופניים בשנת 1817.

האופניים כפי שאנו מכירים אותם כיום היו תוצאה של סדרה של חידושים ופיתוחים על ידי ממציאים ומהנדסים רבים במהלך כמה עשורים.

התפתחותו נבעה מהצורך ביצירת אמצעי הסעה אישי יעיל ורצון ליצור אמצעי התניידות קל, נוח וגם מהנה.

מי המציא את האופניים החשמליים ושלבים משמעותיים שבדרך

כפי שכבר צויין פיתוח האופניים משתרע על פני כמה מאות שנים וכולל שלבים וחידושים רבים ומשמעותיים החל במכונות הריצה ועד לאופניים חשמליים.

• מושגים מוקדמים (מאות 15-18): הרעיון של רכב מונע על ידי אדם עם שני גלגלים ניתן לייחס למאה ה-15, עם עיצובים וסקיצות שונות שהופיעו במהלך המאות הבאות.
  עם זאת, אבות הטיפוס המוקדמים הללו חסרו פרקטיות ולא זכו לשימוש נרחב.
• מכונת הריצה ב-Draisine Running Machine) 1817): כפי שהוזכר קודם לכן, קארל דרייס, ברון גרמני, המציא את "Laufmaschine" או "מכונת ריצה" בשנת 1817.
  לרכב דו-גלגלי זה לא היו דוושות, אך הוא איפשר לרוכבים לדחוף את עצמם קדימה עם הרגליים.
• 1860 – הוולוסיפד – Velocipede או Boneshaker: הוספת דוושות וארכובה לגלגל הקדמי בשנות ה-1860 הובילה ליצירת ה-"boneshaker" או הוולוסיפד.
  אופנים מוקדמים אלו היו בעלי מסגרת עץ וגלגלים עם חישוקי ברזל. למרות שהם היו שיפור לעומת מכונת הריצה, הם עדיין יצרו אתגר נסיעה קשה.
• 1870 – אופני פני-פרת'ינג: אופני פני-פרת'ינג – "Penny-farthing" כללו גלגל קדמי גדול וגלגל אחורי קטן יותר.
  עיצוב זה אפשר מהירות גבוהה יותר אך הן היו פחות יציבות ויותר מסוכנות לרכיבה.
  דגם אופני אופני פני-פרת'ינג היה פופולרי בקרב חובבים וסימל את הימים הראשונים של הרכיבה העממית על אופניים.

שלבים מאוחרים יותר בהמצאת האופניים

• אופני הבטיחות של רובר (1880): אופני הבטיחות, עם שני גלגלים בגודל דומה וגלגל אחורי מונע בשרשרת, היו התפתחות משמעותית.
  "אופני בטיחות רובר" של ג'ון קמפ סטארלי משנת 1885 זוכה לעתים קרובות לפופולריות בשל עיצוב זה.
  שלב זה בהמצאת האופניים כבר סיפק יציבות, בטיחות ונוחות רבה יותר בהשוואה לעיצובים קודמים.
• צמיגים פנאומטיים עם אוויר (1880): המצאת צמיגים פנאומטיים (מילוי אוויר) על ידי ג'ון בויד דנלופ בשנת 1888 הצליחה ושיפרה מאוד את הנוחות והביצועים של אופניים.
  עכשיו האופניים החלו לספק אפשרות לנסיעה חלקה יותר נוחה יותר ופחות מאומצת.
• הילוכים ומהירות מרובות (1890): הילוכים ומערכות מעבירים הוצגו בסוף המאה ה-19, ומאפשרים לרוכבי אופניים להתאים את יחסי ההילוכים שלהם לשטחי רכיבה שונים.
  חידוש זה שיפר את הרבגוניות של רכיבת האופניים ואפשרויות הרכיבה.
• ייצור תעשייתי המוני של אופניים (סוף המאה ה-19): בסוף המאה ה-19 התפתחו טכניקות ייצור אופניים והחל ייצור המוני, שהפכו את האופניים לזולים יותר ונגישות לחלקי אוכלוסייה רחבים יותר.
• המאה ה-20 ואילך: במאה ה-20, האופניים המשיכו להתפתח עם שיפורים בחומרים ועיצובים. סוגי אופניים מיוחדים למטרות שונות, כולל רכיבת כביש, אופני הרים אופני מהירות ועוד.
  התקדמות באווירודינמיקה, חומרים קלים ורכיבים אלקטרוניים שיפרו עוד יותר את טכנולוגיית האופניים.
• אופניים חשמליים (אופניים חשמליים): בשנים האחרונות צברו פופולריות אופניים חשמליים (אופניים חשמליים), המשלבים מנועים חשמליים וסוללות לסיוע בדיווש, ומספקים מימד חדש לתחבורה אישית.

השלבים המשמעותיים הללו בפיתוח האופניים ממחישים את החיפוש המתמשך ליצור אמצעי תחבורה יעיל יותר, מעשי ומהנה יותר המונע על ידי אדם ו/או מנועי עזר….

האופניים הפכו ממכונת ריצה פשוטה מעץ למגוון גדול של מכונות מיוחדות המתאימות לסגנונות ולמטרות רכיבה שונות.