שינויים במצב רוח שיכולים להשפיע על איכות הנהיגה
תפקודים פיזיולוגיים משובשים שיכולים לעורר חוסר שקט נפשי עד כדי פגיעה בנהיגה
חוסר שקט נפשי הוא לעיתים מאפיין אישיותי קבוע ולעיתים זהו מצב זמני בו שרוי אדם והשפעתו על הנהיגה מיידית.
נהיגה מחייבת שיקול דעת בתהליכי קבלת החלטות לעיתים קבלת החלטות כה מהירה עד כדי אוטומטית.
נהיגה בכל סוגי כלי הרכב מחייבת מידה לא קטנה של עוררות חושית של מערכת התפיסה, על מנת לקלוט ולעבד את המידע בעת הנהיגה.
חושי הראיה, והשמיעה מספקים מידע שותף בעת הנהיגה, המידע מעובד והשפעתו ישירה על החלטות של הנהג.
ככל שהנהג מנוסה יותר ומקצועי יותר כך מושקעת פחות תשומת לב לכל החלטה והחלטה בעת הנהיגה.
יותר ויותר מהלכי נהיגה מתבצעים באופן אוטומטי, ואף על פי כן חוקי התעבורה מגבילים את השימוש בכל גורם שיכול להסיר את תשומת ליבו של הנהג מנהיגה עצמה.
חוקי תעבורה וחוסר שקט נפשי
מטרת חוקי התעבורה לנטרל כל גורם אפשרי שיכול לשבש את איכות וקצב קבלת ההחלטות של הנהג.
כפי שנאסר על צפיה בסרט בעת הנהיגה או עיסוק בטלפון הנייד אשר גורמים לפיצול הקשב החושי של הנהג.
כך נאסר על הנהג לנהוג כשהוא עייף, תחת השפעת תרופות מסוימות, שתייה ו/או צריכת סמים וכו'.
צריכתם עלולה לשבש את מערכת התפיסה החושית של הנהג לעוות אותה ולגרום ללקיחת החלטות ותגובות שגויות או איטיות מדי.
לצד אלה ידוע כי על מנת להתגבר על עייפות נהגים רבים צורכים משקאות אנרגיה קפה וממריצים שונים.
כל אלה מיועדים לשמור על ערנות הנהג אך עלולים לדרדר אותו לערנות חושית גבוהה מדי.
גם נהגים מקצועיים וכאלה שאינם נהגים מקצועיים עלולים כתוצאה מכך לצאת מאיזון ולהיכנס לחוסר שקט נפשי.
זהו לעיתים חוסר שקט נפשי סמוי שבא לידי ביטוי רק בתגובה חריפה לגירויים חיצוניים אשר באופן רגיל לא היו גוררים תגובה מיוחדת.
חוסר שקט נפשי משפיע באופן ישיר על הנהיגה ועלול להפוך גם נהג מקצועי בעל ניסיון רב לביצוע טעויות.
אנו מכירים את התופעה בה אנו פוגשים נהגים "עצבניים" המאופיינים בתגובתיות יתר לגירויים חיצוניים.
חוסר שקט נפשי זה שייך גם לאופי הנהג ומושפע כמובן מכמות השינה וצריכת חומרים מעוררים.
אך יש מצבים פיזיולוגים סמויים שיכולים אף הם לעורר חוסר שקט נפשי, עוררות יתר או עייפות יתר ולהשפיע על הנהיגה.
השפעת תפקודים פיזיולוגיים על הנהיגה
אנו יודעים כי רעב, צמא מצד אחד וצורך דחוף לשירותים עלול להוציא גם נהג מנוסה מתחושת רוגע ושיווי משקל.
צרכים אלה על פי רוב זוכים לתשומת לב ולמענה שמאפשר לנהג להמשיך בבטחה בנסיעה.
יש לעיתים מצבי פיזיולוגיים שאינם כה ברורים ועדיין יכולים להשפיע ישירות על הנהיגה.
על פי רוב מי שמחזיק ברישיון נהיגה נמצא בטווח בריאות ותפקוד תקין אשר מאפשר לו לתפקד כנהג.
אך יש לעיתים שינויים חלקם נסתרים שלהם השפעה על האיזונים הפנימיים ולהם השלכות על השקט הנפשי ועל מערכת התפיסה החושית.
למערכת ההורמונים ובלוטת התריס תפקיד משמעותי בשמירה על תפקוד תקין ומאוזן של כלל המערכות בגופנו.
אנו יודעים כיום כי חוסר איזון הורמונלי יכול לשבש את הפעילות של מנגנון העייפות והערות, הרעב והצמא וכו'.
לצד זאת לפעילות בלוטת התריס והמערכת ההורמונלית השפעה גם על מערכת התפיסה החושית וגם על השקט הנפשי.
במקרים רבים "נהג עצבני" יהיה אולי עייף עם עודף של קפאין או חומרים מעוררים אחרים.
יחד עם זאת ייתכן כי הוא סובל ממצב סמוי של תת פעילות בלוטת התריס אשר משפיעה ישירות על חוסר שקט נפשי.
שקט נפשי מבטא מצב של איזון ויכולת תגובה מדודה, מתאימה למצב ועוצמת הגירוי.
תופעות פיזיולוגיות סמויות יכולות להיות דם לחץ דם לא מאובחן ומצבים פיזיולוגיים נוספים.
חלקם מצבים זמניים וחלקם מצבים כרוניים בעלי השפעה מצטברת.
המשותף לכולם שאלו אינם מצבים מוגדרים ולעיתים נסתרים אך השפעתם על חוסר שקט נפשי והנהיגה ברורה.